ה-PDF שסדק את הזהות על הקשר שבין שנאה עצמית למקרר

נשים רבות שמגיעות אליי ל-In-Sync הן נשים חזקות, יציבות, כאלו שמתקתקות את החיים.

יש להן זהות של "אחת שיודעת מה היא עושה". אבל דווקא שם, בתוך הזהות החזקה הזו, מסתתר הטריגר הכי גדול לאכילה רגשית והתמכרויות בכלל.

כשהזהות היציבה מתחילה לרעוד

דמייני שעשית טעות קטנה. שלחת מסמך (PDF) עם טעות בשם, או פספסת אוטובוס. עבור רוב האנשים זו סתם תקלה. עבורך, באותו רגע, זה מרגיש כמו קריסת מערכות.

השדה האנרגטי שלך, שרגיל להיות מסונכרן וגבוה, חווה תנודה חריפה. בשניות, התדר שלך משתנה מאהבה עצמית לשנאה עצמית. המחשבות מתחילות לרוץ: "איזו סתומה אני", "אני לא באמת אחראית", "אני רמאית".

האוכל כחומר הרדמה לשנאה העצמית

התנודה הזו היא לא רק מחשבה היא אירוע פיזי בגוף. היא מייצרת כיווץ בחזה, פרפרים משתוללים בבטן ותחושה ש"אי אפשר לשאת את עצמי". הכאב האנרגטי הזה הוא כל כך חזק, שהמוח שלך חייב להפסיק אותו מיד. הוא לא שולח אותך למקרר כי את רעבה. הוא שולח אותך לשם כי הוא רוצה להרדים אותך.

הוא רוצה שלא תרגישי את השנאה העצמית הזו ששורפת לך בבטן.

להחזיר את הסנכרון לזהות

בשיטת In-Sync, אנחנו מבינות שהתיקון הוא לא ב"תפריט", אלא בניהול הזהות:

• עצירת הקיצוניות: אנחנו לומדות לזהות את הרגע שבו הזהות שלך מתחילה להיסדק בגלל אירוע חיצוני.

• הפרדה בין פעולה למהות: להבין ש"טעיתי ב-PDF" זו פעולה, וזה לא אומר שום דבר על הזהות שלי כאדם אחראי.

• ויסות גופני: במקום לבלוע את הבושה, אנחנו לומדות לנשום אל תוך הכיווץ ולפרק את האנרגיה של השנאה העצמית לפני שהיא הופכת לסיבה לאכול.

ב-In-Sync את לומדת להישאר יציבה בתוך מי שאת, גם כשהחיים לא מושלמים. את לומדת לאהוב את עצמך דרך הטעויות, בלי להזדקק להתמכרות כדי לשרוד את התחושות שלך.

טיפ קטן ממני:

במאמרים בבלוג, כדאי לשלב בסוף כל מאמר הפניה לשאלון האבחון שיצרנו, עם משפט כמו:

"מרגישה שאת פועלת ב 'דיס-סנכרון'? בואי לגלות את רמת הסנכרון שלך באבחון מהיר [לבחון את מידת הסנכרון שלך]"