הכל כבר היה מוכן. הדף באוויר, השיעורים מוקלטים, התאריכים סגורים. רציתי לצאת עם התוכנית החדשה שלי השבוע, אבל משהו בפנים פשוט עצר אותי. הרגשתי שזה לא "זה" עדיין. היה שם פחד, לא היה שם שקט פנימי בנוגע לזה, הייתה תחושה שמשהו לא עובד לי עד הסוף. הסתובבתי עם זה כמה ימים, מנסה להבין מה חסר. היום, בשוואסנה ביוגה, הכל הסתנכרן לי. עמדנו ב"תנוחת הלוחם", והרגשתי את הרגליים שלי ננעצות באדמה בכזו עוצמה ואז בהרפיה הבנתי שמה שהיה חסר לי זה לא ה"אישור" לצאת, אלא עוד קצת זמן לחקור. הייתי צריכה

רובנו התרגלנו לחשוב ששינוי הרגלים הוא עניין של אופי. שאם רק נתאמץ יותר, אם רק נהיה "חזקות" יותר מול המקרר, מול הטלפון או מול התפרצות העצבים הבאה – נצליח להשתנות. אבל האמת היא ששינוי הרגלים הוא לא עניין של כוח רצון, הוא עניין של ניהול אנרגיה . כדי להבין למה אנחנו נתקעות, אנחנו צריכות להבין את מערכת ההפעלה האנרגטית שלנו דרך מפת העיצוב האנושי (Human Design). הקצר החשמלי: המפגש בין התחושה למחשבה בכל רגע נתון פועלים בתוכך שני כוחות מרכזיים. הראשון הוא המרכזים המוגדרים שלך – המקומו

מהו חוסר שקט אנרגטי ולמה הוא לא תקלה האם אי פעם הרגשת חוסר שקט כל כך עמוק, שפשוט היית חייבת "להשקיט" אותו? זה מתחיל בבעירה קטנה בגרון, בלחץ בראש, או בתחושת ריקנות במרכז החזה. המיינד שלך קורא לזה "רעב", "שעמום", "לחץ" או "דחיינות", ומיד שולח אותך לפתרון המוכר: המקרר, הטלפון, הדרמה, האלכוהול או פשוט בריחה מהמשימה. אבל מה אם הייתי אומרת לך שחוסר השקט הזה הוא לא בעיה שצריך לפתור, אלא אנרגיה שרוצה לזרוח ממך, לצאת מך להתבטא לעבור דרכך ולהמשיך את דרכה בעולם. לנהל את האנרגיה מתוך קבל