טכניקות שחרור ממחשבות

טכניקת המקרן: שלב אחר שלב

שלב 1: יצירת מרחק (התבוננות) עצמי עיניים וקחי נשימה עמוקה. הביאי אל מול עינייך את המחשבה הטורדנית או את דמות האדם שלא יוצא לך מהראש.

• איפה היא נמצאת? שימי לב לאיפה היא ממוקמת במרחב הפנימי שלך. האם היא גדולה? קרובה? בהירה?

• דמייני מסך: עכשיו, דמייני שכל המחשבה הזו מוקרנת על גבי מסך קולנוע גדול שנמצא מולך. את יושבת באולם, צופה בסרט הזה מרחוק. את לא בתוך הסרט, את צופה בו.

שלב 2: העברת השליטה (היפרדות מהזדהות) עכשיו, דמייני שאת קמה מהכיסא המרופד באולם הקולנוע. תרגישי את התנועה של הגוף שלך, את הצעדים שלך בדרך אל תא ההקרנה שנמצא מאחורייך.

• הכניסה לתא: את נכנסת לתא המקרן, מניחה יד על המכונה. את מרגישה את החום שהיא פולטת.

• כיבוי המחשבה: בביטחון, לחיצה אחת על כפתור ה-OFF. המסך מולך הופך לשחור מוחלט. הדמות נעלמה. השקט חוזר לאולם.

שלב 3: שינוי פורמט (ניטרול רגשי) אם המחשבה חוזרת (וזה טבעי שהיא תנסה), אנחנו הולכים לשנות את ה"פורמט" של השידור כדי שהמוח שלך לא יוכל לקחת אותו ברצינות:

• שחור-לבן: דמייני שאת מורידה את ה-Saturation (רוויית הצבע). הסרט הופך משחור-לבן דהוי, כמעט כמו תמונה ישנה וחסרת חשיבות.

• טשטוש: הוסיפי פילטר של טשטוש עמוק. דמייני שמישהו שפך מים על העדשה. התמונה הופכת לצורות אמורפיות שלא ניתן להבין מהן כלום.

• הקטנה: דמייני שאת מסובבת כפתור שמרחיק את המסך עד שהוא הופך לנקודה קטנה בגודל של בול דואר, ואז קטנה יותר – עד שהיא הופכת לגרגיר אבק שנעלם באופק.

שלב 4: הטמעת השקט כשהמסך שחור או ריק, קחי עוד נשימה עמוקה.

• תני לתחושת הריקנות הנעימה הזו למלא את האולם הפנימי שלך.

• שימי לב לגוף שלך – איפה את מרגישה הקלה עכשיו? (בכתפיים? בנשימה? בבטן?).

• הישארי במקום הזה, במרחב הריק, ל-10 שניות נוספות.

טיפ זהב לביצוע:

המוח שלנו לא יודע להבדיל בין דמיון למציאות כשזה מגיע לתגובות רגשיות. ככל שתשקיעי יותר בפרטים החושיים של התרגיל (למשל: לשמוע את רעש המקרן המזמזם, להרגיש את המרקם של הכיסא בקולנוע), כך המוח יתייחס לזה כאל "פעולה ממשית" והשחרור יהיה מהיר ועמוק יותר.

תרגלי את זה בכל פעם שהלופ מתחיל – את לא צריכה "להילחם" במחשבה, את רק צריכה "לכבות את המקרן".