השוני בקבלת החלטות לפי העיצוב האנושי

קבלת החלטות בעיצוב האנושי לא מתרחשת אצל כולם באותו קצב, ומה שנראה כהתחמקות הוא לפעמים פשוט צורך בזמן.

לכל אדם יש קצב אחר לקבל החלטות. ונניח שאדם שלוקח לו הרבה זמן לקבל החלטות פוגש אדם שמקבל החלטות מיד והם רוצים לטוס לחו"ל. המהיר מרגיש שהשני "מתחמק" מהאיטי, לא קונה כרטיס, לא נותן לו תשובות, והאיטי מרגיש לחץ וחוסר נוחות.

בלי הבנה אנרגטית נוצר תסכול הדדי. עם הבנה, מתאפשר משפט פשוט אך משנה חיים:

"אני עוד לא יודע. אני צריך זמן". תני לי להדהד על זה רגע.

פעם הייתי אומרת כן לדברים, ואז הייתי מבטלת אותם בייסורי נפש ובחוסר נעימות.

כי מה? קבעתי, ויגידו שאני לא מחויבת ואיזו חברה אני,

אלה תחושות נוראיות שאני לא מגיעה אליהן היום, אבל פעם הן היו מנת חלקי.

יש לי חבר טוב שבתחילת דרכי נעלב ממני על כך שהברזתי לו פעם אחת ואמר לי שאם אני מתכוונת לבטל משהו, אז שלא נקבע בכלל. לא דיברתי איתו שמונה חודשים כי לא ידעתי אם אני יכולה להתחייב למשהו ולא לבטל אותו.

היום אנחנו במקום חדש שמכיר שלשנינו יש סמכות רגשית ואנחנו על המנעד של לקבוע פגישה ורק כשאנחנו קובעים אותה ברגע הנכון זה מתאים לשנינו ואנחנו נפגשים.

ברגע שהסמכות מוכרת הלחץ יורד והבחירה נעשית מדויקת יותר