המעבדה בג'קוזי ואיפה האחר פוגש אותי?

אחרי המעבר, כשעוד ניסיתי להתרגל לשקט של העיר החדשה, נרשמתי לבריכה. שם התחיל השלב הראשון של התרגול שהביא אותי לתובנות שיש לי היום.

בפארק המים במודיעין, בעיר שבה אני לא מכירה אף אחד, מצאתי את עצמי יושבת המון לבד בג'קוזי אחרי אימוני השחייה. העובדה שאין מסביבי פנים מוכרות פינתה לי מרחב פנימי חדש. התפנה לי זמן להכיר את עצמי.

התחלתי לשחק "משחק" קטן: הייתי עוצמת עיניים ומתחברת לתחושה שיש לי בגוף ולתדר מסביב. ניסיתי לשים לב מתי אני קולטת כשמישהו נוסף נכנס למרחב.

ברגע שבו הרגשתי שמישהו מתקרב, הייתי פותחת עיניים לרגע ורואה באיזה מרחק הוא ממני. אם נוצר קשר עין, הייתי אומרת שלום מהוסס וחוזרת מיד לעצום עיניים.

ואז הייתי שמה לב מה קורה לי בגוף ואיך ההרגשה שלי משתנה כשיש עוד אדם לידי?

בכל פעם זה הרגיש קצת שונה, אבל הלחץ תמיד חזר לאותה נקודה אזור הגרון ומפתח הלב (שאלה מרכז האנרגיה הפתוחים אצלי)

כך, בתוך המים החמים והפריבילגיה של להיות זרה במקום, התחלתי לחקור את החקירות שלי עם עצמי. לא ידעתי אז לאן החקירה הזו עומדת לקחת אותי, ואיך היא עומדת לשנות את כל מה שחשבתי שאני יודעת על הגוף שלי ועל הגבולות שלי מול העולם.

המשך יבוא...