top of page

הדרמה שנצמדת לקשר שלך

"אין לי כוחות יותר", ככה התחילה השיחה. "כמה שאני לא משתדלת לא להגיב יותר מדי ולא לקפוץ עליו זה לא עובד לי, תמיד אני אעשה את ה-4 וואטסאפים והוא אחד, תמיד ארצה עוד זמן איתו ובסוף אני מרגישה שהוא מתרחק. והתקדמתי, אני כבר לא עושה "דרמה" גם אם אני נעלבת, או נפגעת, אני מבינה שזה האוטומטים שלי ולא מפילה את זה עליו. אני מכילה את זה, לא מתקשרת, לא מסמסת אבל עדיין הוא מתרחק ואני מרגישה מוגזמת.

איך את יודעת שהצד השני מתרחק? "אני מרגישה משהו באנרגיה, משהו במרחב, כשאני מדמיינת אותו, אני רואה את הגב שלו, הפנים שלו כבר לא אלי".

אנשים מרגישים אנשים, זה קורה בתחושות, בתמונות, בצלילים, בידיעה.

וכמו שאת מרגישה אותו, הוא מרגיש אותך כשאת כועסת או נעלבת, ובאופן לא מודע, הוא יודע מה קורה בתוכך. ולא נעים לו להרגיש את אנרגית ההאשמה והביקורת שיש לך עליו.

הפעולות שאנחנו עושים או לא עושים משפיעות על המציאות, אבל הפעולות הן חלק קטן מתמונה גדולה יותר. מתחת למה שאנחנו מסוגלים לראות, יש שדות חשמליים שמתקשרים ביניהם,

שמגיבים למחשבות ולרגשות שסביבנו וכל תנועה פנימית שאנחנו עושים, משפיעה באופן לא מודע על האנשים שנמצאים לצידנו.

מה זה אומר תכלס? שגם אם לא הזזתם את האצבע לעבר הטלפון אבל בפנים אתם בוערים וחולמים אש, זו ישפיע על הצד השני, הצד השני ירגיש את זה, ואם הוא לא במקום שלכם, זה ירגיש לא נעים והוא יתרחק.

אפשר לרצות, זה בסדר לרצות, זה נעים לרצות אבל צריך להבין שלכל אחד קצב וצרכים שונים.

אפשר לשים כוונה שאנחנו רוצים את זה, אפשר גם להגיד שאנחנו רוצים את זה אבל אז... לשחרר את זה, ולהפסיק להתעסק בזה לגמרי. לחזור לעצמך וכשמפגש יצטרך לקרות הוא יקרה.


Recent Posts

See All
bottom of page